מאת: יונתן מלמד, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית
לאחרונה קיימה הכנסת יום "הצדעה" לתעשייה, במהלכו קיימו כמה מהועדות דיונים על השפעות המשבר הכלכלי העולמי על התעשייה הישראלית.
מליאת הכנסת קיימה "דיון על התעשייה" שכולו היה ברכות ותשבחות להישגי התעשייה בארץ והעומדים בראשה. שום דבר ענייני לא הועלה בדיון, לא הוצע דבר, לא נדון כל עניין, דבר לא הוחלט וכנראה בסופו של "דיון" גם הכל נשכח.
בדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה בהשתתפותו של נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר סקר הנגיד את ההתרחשויות הכלכליות בעולם, השפעתן על כלכלת ישראל והקשר לשערי המטבעות, אלו המטרידים אותנו כיצואנים. ניתן היה להבין בבירור ש"בכלי הנשק הקלים" בהם מצויד הנגיד על פי החוק קשה ואולי בלתי אפשרי להתמודד עם הבעיות הקיימות.
התעשיינים מצידם הציגו את המשמעויות הקשות הנובעות משערי המטבע הקיימים מול השקל. בדיון הועלו טענות קשות מול פקידי האוצר המנהלים את קופת המדינה כגזברים, על שאינם ממלאים החלטות וחוקים וגם בעיתות קשות כמו היום מקשים בכל דרך על התעשייה.
ומכאן למסקנה - "אם כתעשיינים לא נדאג לעצמנו, איש לא ידאג לנו".
אנחנו בעיצומה של תקופה קשה שאיש לא יכול להבטיח מתי תסתיים ויותר מזאת איך תסתיים. מחירי הדלק ממשיכים להמריא וכל גחמה הנפלטת מפיו של שר ישראלי גורמת לזינוק נוסף. אגב, מומלץ לשרינו שיהיו קצת יותר זהירים בלשונם, גם כך ישראל איננה המדינה הנאהבת ביותר.
מה עלינו לעשות?
ראשית - יש "להחליף את הדיסקטים" ובמקום לדבר על מינוף לדבר על קיטון בחוב (גם אם בימים אלו זו משימה לא קלה). במקום לדבר על תשואה על הון לדבר על תזרים מזומנים ויתרות מזומנים.
בניגוד לעצות הנשמעות ממשרדי ממשלה - לא להזניח שווקים ולקוחות קיימים גם אם הקושי רב. לא לחסוך מאמץ לשמירה על הלקוחות שצעדו איתנו לאורך זמן ואיתם פיתחנו תעשייה למופת. אל נשכח לרגע שבניית שוק ורכישת אמונם של לקוחות לוקחת שנים, נטישת שוק לא תשכח לעולם.
יש לתת תשומת לב מרבית לסעיפי ההוצאות ולטפל בהקטנתם ככל האפשר - מוטב לבצע זאת מעמדה של כוח.
הכרחי לחזק את מבנה ההון של החברות התעשייתיות, אם הדרך לבצע זאת עוברת דרך הכנסה של שותף אסטרטגי או פיננסי, יש לבחון זאת בחיוב.
בימים אלו אנו מבחינים יותר ויותר בהאטה בפעילות במפעלי התעשייה בעיקר התעשייה מוטת היצוא. "גלי הצונאמי" של המשבר הפיננסי, עליית מחירי הקומודיטי והאינפלציה הגוברת מכים בחלק גדול מהתעשיות. אסור להניח שהמשבר יחלוף במהרה ושהבעיות הינן לטווח קצר בלבד, יש להתכונן למצב בו המשבר יתארך ואף יחמיר.
חלק מהסיבות הגורמות למשבר הכלכלי מקורם בשינויים המהירים בכלכלות סין והודו שבהן מתגוררת כשליש מאוכלוסית העולם. קצב הצריכה בהן מואץ וכך גם העלייה ברמת החיים. תושבי ארצות אלו הסתפקו בעבר במועט וכיום עם השינויים המואצים והאוכלוסייה העצומה מזעזעים את שווי משקלה של הכלכלה העולמית.
הפסימיים בינינו יכולים לצפות שחלק העולם שעד לא מזמן חי בצניעות וצפה מערבה בקנאה יעקוף את המערב הן בייצור והן בצריכה ושלא לדבר על העוצמות הצבאיות.
לנו - יש רק ארץ אחת, תעשיות רבות וטובות שהן יציר עשרות שנים של עשייה מרשימה ועליה (הארץ) ועליהן (התעשיות) עלינו לשמור מכל משבר וצרה.
כמובילי התעשייה היפה הזו - עלינו מוטלת המשימה בעת הזו.
לאחרונה קיימה הכנסת יום "הצדעה" לתעשייה, במהלכו קיימו כמה מהועדות דיונים על השפעות המשבר הכלכלי העולמי על התעשייה הישראלית.
מליאת הכנסת קיימה "דיון על התעשייה" שכולו היה ברכות ותשבחות להישגי התעשייה בארץ והעומדים בראשה. שום דבר ענייני לא הועלה בדיון, לא הוצע דבר, לא נדון כל עניין, דבר לא הוחלט וכנראה בסופו של "דיון" גם הכל נשכח.
בדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה בהשתתפותו של נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר סקר הנגיד את ההתרחשויות הכלכליות בעולם, השפעתן על כלכלת ישראל והקשר לשערי המטבעות, אלו המטרידים אותנו כיצואנים. ניתן היה להבין בבירור ש"בכלי הנשק הקלים" בהם מצויד הנגיד על פי החוק קשה ואולי בלתי אפשרי להתמודד עם הבעיות הקיימות.
התעשיינים מצידם הציגו את המשמעויות הקשות הנובעות משערי המטבע הקיימים מול השקל. בדיון הועלו טענות קשות מול פקידי האוצר המנהלים את קופת המדינה כגזברים, על שאינם ממלאים החלטות וחוקים וגם בעיתות קשות כמו היום מקשים בכל דרך על התעשייה.
ומכאן למסקנה - "אם כתעשיינים לא נדאג לעצמנו, איש לא ידאג לנו".
אנחנו בעיצומה של תקופה קשה שאיש לא יכול להבטיח מתי תסתיים ויותר מזאת איך תסתיים. מחירי הדלק ממשיכים להמריא וכל גחמה הנפלטת מפיו של שר ישראלי גורמת לזינוק נוסף. אגב, מומלץ לשרינו שיהיו קצת יותר זהירים בלשונם, גם כך ישראל איננה המדינה הנאהבת ביותר.
מה עלינו לעשות?
ראשית - יש "להחליף את הדיסקטים" ובמקום לדבר על מינוף לדבר על קיטון בחוב (גם אם בימים אלו זו משימה לא קלה). במקום לדבר על תשואה על הון לדבר על תזרים מזומנים ויתרות מזומנים.
בניגוד לעצות הנשמעות ממשרדי ממשלה - לא להזניח שווקים ולקוחות קיימים גם אם הקושי רב. לא לחסוך מאמץ לשמירה על הלקוחות שצעדו איתנו לאורך זמן ואיתם פיתחנו תעשייה למופת. אל נשכח לרגע שבניית שוק ורכישת אמונם של לקוחות לוקחת שנים, נטישת שוק לא תשכח לעולם.
יש לתת תשומת לב מרבית לסעיפי ההוצאות ולטפל בהקטנתם ככל האפשר - מוטב לבצע זאת מעמדה של כוח.
הכרחי לחזק את מבנה ההון של החברות התעשייתיות, אם הדרך לבצע זאת עוברת דרך הכנסה של שותף אסטרטגי או פיננסי, יש לבחון זאת בחיוב.
בימים אלו אנו מבחינים יותר ויותר בהאטה בפעילות במפעלי התעשייה בעיקר התעשייה מוטת היצוא. "גלי הצונאמי" של המשבר הפיננסי, עליית מחירי הקומודיטי והאינפלציה הגוברת מכים בחלק גדול מהתעשיות. אסור להניח שהמשבר יחלוף במהרה ושהבעיות הינן לטווח קצר בלבד, יש להתכונן למצב בו המשבר יתארך ואף יחמיר.
חלק מהסיבות הגורמות למשבר הכלכלי מקורם בשינויים המהירים בכלכלות סין והודו שבהן מתגוררת כשליש מאוכלוסית העולם. קצב הצריכה בהן מואץ וכך גם העלייה ברמת החיים. תושבי ארצות אלו הסתפקו בעבר במועט וכיום עם השינויים המואצים והאוכלוסייה העצומה מזעזעים את שווי משקלה של הכלכלה העולמית.
הפסימיים בינינו יכולים לצפות שחלק העולם שעד לא מזמן חי בצניעות וצפה מערבה בקנאה יעקוף את המערב הן בייצור והן בצריכה ושלא לדבר על העוצמות הצבאיות.
לנו - יש רק ארץ אחת, תעשיות רבות וטובות שהן יציר עשרות שנים של עשייה מרשימה ועליה (הארץ) ועליהן (התעשיות) עלינו לשמור מכל משבר וצרה.
כמובילי התעשייה היפה הזו - עלינו מוטלת המשימה בעת הזו.
יונתן מלמד הוא יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, המייצג 350 מפעלי תעשייה בקיבוצים.
www.kia.co.il
www.kia.co.il
